השנה האחרונה הייתה שונה מהמון בחינות מכל שנה אחרת שהייתה לי לפנייה. אחת מהן היא שמעולם לא העברתי זמן באישפוז עד שנה זו.
השנה (שנת 2013) יצא לי להעביר זמן מכובד בבתי חולים באשפוז מסיבות שונות.
תחילה כשאמא שלי התאשפזה החוויה הייתה מסוימת, מפחידה, מלחיצה, שגרמה לי להיות דרוכה 24 שעות, לא נעימה כלל ומטרידה.
וכשזו הייתי אני מאושפזת החוויה הייתה שונה לגמרי! אישית יותר, לא מפחידה, מחפשת משמעות, אומץ, אנרגיות, חיוביות, תעסוקה, חברה, וסיבה להחלים.
אשפוז הוא לא דבר נעים ואף קשה, אבל כאשר העולם מושיט לך לימונים תכין לימונדה ו"תפיק את המיטב מכל מצב".
על כניסתי לאישפוז ידעתי יום מראש ובכל זאת סידרתי את התיק באותו הבוקר. לא שמתי בתיק הרבה דברים ומהר מאוד שמתי לב שחסרים לי כל מיני דברים על מנת שהאשפוז אכן יהיה נסבל ונוח. לכן אני אפרט פה על מעט הדברים שכדאי שיהיה לכל חולה מאושפז בנוסף לדברים הממש בסיסיים (בגדים, לבנים, מברשת שיניים ודאורדורנט)...ודברים שלי אישית היה ברור שצריך לקחת.
אשפוז בהמון מובנים דומה לטיול שנתי - אין לך המון משאבים, אתה מחוץ לבית והתנאים הם לא הכי, ולכן כדי להצטייד בהתאם.
אז... חשוב שיהיה לכל חולה מאושפזת:
* שמפו, סבון ומרכך - כדי להתקלח באישפוז.
* מגבונים אנטי בקטריאלים מחטאים - בבית חולים חשוב במיוחד לשמור על הגיינה טובה.
* טישואים רגילים ומגבונים לחים - בבתי חולים לא תמיד יש טישואים ובטח שלא מגבונים לחים ולכן כדאי לספק אותם מראש לעצמך.
* טלפון סלולרי ואוזניות - פלאפון ואוזניות הם גם אמצעי קשר עם חברים המשפחה והעולם בכלל, אבל טלפון סלולרי הוא גם מכשיר שמעביר את הזמן. יש בו מוסיקה, תמונות, מצלמה ,אינטרנט, וידיאו ועוד ועוד...
* ספר ומגזינים - כדי להעביר את הזמן.
* מים - חשוב לשמור על הגוף מפני התייבשות גם בבתי חולים לפעמים אנחנו כל כך טרודים בשטויות, בשעמום או בבדיקות ושוכחים את חשיבותה של השתייה לגופינו.
* גומייה לשיער - גומיה לשיער היא דבר שכל בת זקוקה לו בשלב כזה או אחר במהלך היום וכשאין איך לבקש מחברה להשאיל לך כדאי שיהיו לך גומיות משלך.
* כפכפים - נעליים שנוכל להוריד ולהחזיר במהירות שכן באשפוז מתקיימות המון בדיקות, קל להתקלח איתן ונוח לחלוץ ולנעול לפני ואחרי השינה.
* פיג'מה מהבית - אמנם יש מקומות בהם חייבים ללבוש את פיג'מת בית החולים אבל בניינו אם לא מוכרחים זו היזדמנות מצויינת להיות בפיג'מות חמודות כל היום.
Style
Sap
לעיתים האשפוז אורך יותר מן המשוער, יומיים עלולים להפוך לשבוע, ושבוע לשבועיים.
אז... איך לא משתגעים? איך מעבירים את הזמן בחדר של מטר על מטר במשך שבוע שלם לבד או בחברת אמא כל התקופה?
הנה מה שאני עשיתי - הכי טוב להעביר את הזמן כך:
* שינה.
* צפייה בסרטים.
* קריאה.
* ביקורים של משפחה וחברים.
* לדבר עם חברים בטלפון.
* לטייל טיולים קצרים סביב בית החולים כדי להפעיל קצת את הגוף לצאת ולהשתחרר.
* לומר שני דברים חיוביים לפני ארוחת הצהריים (מנהג קטן שהמצאתי ואימצתי לזמן האשפוז).
* לכתוב. הכוונה היא לרעיונות לאתר, רעיונות בכלל, רגשות וכל מה שעולה על דעתכם - זו דרך מצויינת להעביר את הזמן.
* לדבר ולצחוק עם ההורים.
* לשמוע מוסיקה.
* לרקוד עם מוסיקה.
* לגלוש באינטרנט - אם יש מחשב.
* לשחק משחקי חברה.
* לאכול.
* להכיר את העובדים ולדבר איתם.
* להכיר את האנשים המאושפזים ולדבר איתם.
* שופינג אם יש מרכזי קניות קטנים בסביבה (זה תמיד נחמד ומשמח).
ולמרות כל הפעילויות שהצעתי תמיד נחמד לחולה המאושפזת אם מבקרים אותה, עושים לה הפתעה ומשמחים אותה.
אבל יש דרכים לעשות כל דבר ויש דברים מסוימים כדאיים יותר וכאלה שפחות ולכן אני אתן לכם כמה וכמה רעיונות כיצד לשפר את מצב רוחה של המאושפזת בצורה נכונה:
ביקורים נחמדים:
* מסיבת פיג'מות עם סרט ומגזינים: כשאמא שלי התאשפזה בבית החולים רציתי לעשות לה כייף מיוחד וליצור בבית החולים איזו שהיא אווירה "גרלית" ופינוקית. החלטתי להתלבש בפיג'מה ולערוך יחד איתה מסיבת פיג'מות. הבאתי כמה מהמגזינים האמריקאים החביבים עלי וכמה פרקים מהסידרה "סקס והעיר הגדולה" ויחד שתינו התכרבלנו בשמיכת בית החולים, צפינו בפרקים מהסידרה בלפטוופ של אמא ודפדפנו במגזינים.
* דפי צביעה וטושים: אולי זה נשמע ילדותי אבל לדפי צביעה אין גיל וכשעושים זאת בזמן שמפטפטים עם חברות זה פשוט כיף.
לפני שנה אני וחברותי נפגשנו וצבענו בקניון דפי צביעה ולאט לאט הצטרפו אלינו עוד חברים שפגשנו בקניון ולא ראינו הרבה זמן.
כולנו ישבנו יחד, צבענו ודיברנו.
* צילומים יחד: אפשר להביא איפור ולקים ולעשות מיני מייק אובר לכל אחת מן המשתתפות ובסוף להצטלם כולן יחד.
* לפטפט: בדרך כלל בבתי חולים יש מקומות ישיבה מסודרים אליהם אפשר לצאת לשתות תה וסתם לפטפט.
* לראות סרטונים מצחיקים יחד: להביא לפטופ או סלולרי נייד ולראות יחד בדיחות וסרטונים משעשעים על מנת להעביר את הזמן בצחוק ובכייף.
מתנות לחולה: (בחלק זה אני אפרט על מתנות שכדאי או לא כדאי לתת לחולים).
* נעלי בית: כדי להפוך את שהייתה באשפוז לנעימה יותר, ויזכירו לה את הבית.
* פיג'מה: פיג'מה חמודה היא מתנה נהדרת משום שהכי נוח ללבוש במהלך השהייה באשפוז בבית החולים בגדים גדולים, רחבים ורפויים, וכמובן שפיג'מה חמודה ויפה תמיד עדיפה על פיג'מת בית חולים.
* כרית יפה: לא קל להשיג כריות בבתי חולים ולכן על מנת לעזור למאושפזת לשמור על נוחות כרית זו מתנה ממש יפה!
וכרית ממש יפה טוב, זו כבר מתנה מושלמת!
* משחקים: מאי חברתי הטובה למשל הביאה לי לוח מגנטי חמוד של דמקה עם דמויות של בוב ספוג ששחקתי בו כמה פעמים.
* מחברת ועט: כדי להשלים שיעורים ודברים שקורים.
* לק ומגבוני אצטון: קל להפסיק להרגיש נשית באשפוז לישון רוב היום ולשקוע במחלה. לכן דבר קטן כמו לק עשוי לרומם את מצב רוחה של המאושפזת ולחזק את הצד הזה שנחלש (לא מומלץ להביא בקבוק אצטון לבית החולים - אצטון הוא רעל. הבקבוק עלול להשפך ולעשות בלגן ולכן עדיף להביא מגבוני אצטון).
* בלונים: תמיד משמחים בכל מצב!
* בובה קטנה: שיהיה אפשר להתכרבל איתה או בובה סימבולית בצורת פרח או דמות מצחיקה על מנת לשפר את מצב רוחה של המאושפזת.
לעומת כל אלו ישנם כמה דברים שככלל מומלץ לא להביא לבית החולים והם:
* אוכל וממתקים: את האוכל החולה מקבלת בצורה מסודרת וסביר להניח שהאוכל שתביא לא יתאים את צרכיה של החולה.
כך גם לגבי ממתקים למרות שהם טעימים והכוונה טובה הם לא בהכרח בריאים לחולה והם אף עשויים להזיק לה.
* פרחים: לא נהוג להביא פרחים לבתי חולים וזאת למרות שבאופן אישי הם אחד מהמתנות ואולי המתנה שאני הכי אוהבת לקבל!
פרחים עשויים לשאת עימם מחלות, הם דורשים טיפול ובנוסף הם גדלים במים עומדים באגרטל (בית גידול מצויין לחידקיים) עד שהפרחים נרקבים.
* המון אנשים: למרות שהכוונה היא טובה ולמרות שרוצים לעשות לחולה טוב ושמח ולהקיף אותו בהמון אהבה, רצוי לא לבקר בקבוצות גדולות מדי. המאושפזת עלולה לחוש מוצפת ואף המומה. היא חולה והיא זקוקה למנוחה. המשיכו עם הביקורים, הם נחמדים ולא כדאי לוותר עליהם, רק שימרו על ביקורים קצרים ובקבוצות קטנות.
והנה רק כמה דברים אחרונים שצריך לזכור:
*תמיד קר בבתי חולים
*את לא לבד נסי להתחשב בסובבים אותך עד כמה שאפשר. כולם עייפים, כולם חולים וכולם מתוסכלים.
*זיכרי המצב כפי שהו הוא רק זמני והוא עתיד להשתפר.
*נסי להיות אקטיבית, אם שכחו לתת לך משהו בקשי עזרה. זיכרי ישנם המון מאושפזים ומעט עובדים שעובדים הרבה שעות וקשה להם לזכור את כולם.
אני רוצה לומר תודה לחברות המדהימות שלי, לצוות בתל השומר, למשפחה שלי, לילדים הנחמדים שפגשתי בבית החולים ולכל מי שביקר אותי, אתם נהדרים! הקפתם אותי בכל כך הרבה אהבה ואני רוצה לומר לכם עד כמה זה עזר לי ועודד אותי. אז תודה לכולכם!!!
אני אשמח לשמוע מכם על הכל -SAPIR-